עובדות שכדאי לדעת על תות שדה:
תות השדה שייך למשפחת הוורדניים, הכוללת גם את תפוח העץ, האגס, האפרסק והחבוש.
בשונה ממה שחושבים, לתות אין קשר משפחתי לתות העץ השייך למשפחת התותיים.
תות השדה נודע כבר בתקופת יוון העתיקה, והוזכר לראשונה בכתובים בספרי הרומאים כצמח מרפא וכצמח נוי. הפעם הראשונה שהצמח גודל כצמח תרבות הייתה במאה ה-13.
במאה ה-17 הגיעו זני תות אמריקאים לאירופה, והכלאות תוך-מיניות שבוצעו במינים האמריקאים והאירופאים הביאו ליצירת זני תות השדה כפי שאנו מכירים כיום.

תות השדה מאופיין בשונות גנטית רבה, המקנה לצמח כושר הסתגלות גבוה לתנאי סביבה שונים. בזכות השונות הגנטית צמח התות מצליח לגדול היטב באזורים שונים בעולם – באלסקה, בקליפורניה, באוסטרליה ואפילו באפריקה.
רובו של הגידול המסחרי מתבצע בחצי כדור הארץ הצפוני, בארצות בעלות אקלים ים תיכוני ממוזג, אולם אין מניעה להרחיב את שטח הגידול אף לחצי הכדור הדרומי.

פרי התות – הוא פרי מקובץ ומבחינה בוטנית הוא פרי מדומה, מכיוון שהחלק העסיסי הנאכל הוא למעשה מצעית הפרח (ולא השחלה). בתוך הציפה העסיסית שקועות אגוזיות קטנות רבות שהן הפירות האמיתיים.
בארץ, עד לשנות השישים גדל התות בשדה פתוח והניב בתחילת האביב (מרץ). משהתחיל הגידול להיות מוגן במנהרות הפלסטיק ובמבנים לצד כניסת זנים איכותיים יותר (שמקורם בקליפורניה) –הוקדמה עונת הקטיף לתחילת ינואר.

בסוף שנות השבעים, עם כניסת זנים בכירים שפותחו וטופחו במכון וולקני, הוקדמה עונת הקטיף לאמצע / סוף נובמבר.
תותי השדה עשירים מאודבאנטי-אוקסידנטים– הפיגמנטים האדומים-סגולים המקנים לתות את צבעו. באנטי-אוקסידנטים יש תכונות של נוגדי חמצון, המאטים תהליכי הזדקנות בגוף ומגנים עליו מפני רדיקלים חופשיים.
התות מכיל גם חומצות שונות המסייעות לגוף להילחם בהתפתחות גידולים סרטניים. בנוסף מהווה התות מקור מצוין לוויטמין סי ולחומצה פולית, המשמשים גם הם כנוגדי חמצון והגנה על הגוף.

הידעת? יחסית למשקלו יש בתות שדה יותר ויטמין סי מאשר בפרי הדר!

ערכים תזונתיים ל 100 גר' של תות שדה: